<h1>סמ"ג עשין סימן רל"ט</h1>
<h2>דף יב.</h2>
ותניא בתורת כהנים (מצורע פרשתא ה' וע"פ יומא
י"ב א') אחוזה מטמאה בנגעים ואין ירושלם מטמאה בנגעים, שלא נתחלקה לשבטים, רבי ישמעאל אומר אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין אחוזת גוים מטמאה בנגעים וכשם
שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך אין בגדיהם וגופם מטמא בנגעים.
מצות עשה לעשות בנגעי בתים כמשפט הכתוב בפרשה שנאמר (ויקרא י"ד ל"ד—מ"ט) כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם, ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית, וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית, וראה את הנגע והנה הנגע בקירות הבית שקערורת ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר, ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים, ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירות הבית, וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא, ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא, ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית, ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח, ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת היא בבית טמא הוא, ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא, והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב, והשוכב בבית יכבס את בגדיו והאוכל בבית יכבס את בגדיו, ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטוח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע, ולקח לחטא את הבית שתי צפרים וגו'.
